תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ"ו-1986

תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ"ו-1986 1
(תיקון: תשנ"ו)
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 354, 362 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ו)2
תקנות אלה -
"שומה" - כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984, או שומה עצמית כהגדרתה בתקנה האמורה.
"מקדמה רבעונית" ו"רבעון" - כהגדרתם בתקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984.
"שנת מעבר" ו"שנת מס" - כמשמעותן בסעיף 32 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 71), התשמ"ז-1987.
2. חישוב הפרש דמי ביטוח לשנת כספים שקדמה ל-1985 (תיקון: תשנ"ו)2
(א) נתקבלה במוסד שומה על הכנסתו של מבוטח לשנת כספים שקדמה לשנת הכספים 1985, יחשב המוסד את ההפרש שבין דמי הביטוח שהמבוטח חייב לשלם בעד שנת כספים פלונית, על פי ההכנסה שנקבעה בשומה לבין המקדמות על חשבון דמי הביטוח שחוייב בתשלומן בעד אותה שנה (להלן - הפרש דמי הביטוח).
(ב) הפרש דמי הביטוח, בין אם הוא לזכות ובין אם הוא לחובה, יוגדל בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נערך חישוב ההפרש - לעומת המדד שפורסם בחודש מרס 1984 - אם השומה מתייחסת לשנת כספים שקדמה ל-1 באפריל 1984, או לעומת הממוצע המשוקלל של מדדי החדשים שבהם חלו מועדי תשלום מקדמות דמי ביטוח (להלן - הממוצע המשוקלל) - אם השומה מתייחסת לשנת הכספים 1984.
2א. הפרשי דמי ביטוח (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ו)2
(א) נתקבלה במוסד שומה על הכנסתו של מבוטח בעד שנת כספים פלונית, יחשב המוסד את דמי הביטוח שהמבוטח חייב לשלם בעד כל אחד מהרבעונים שבאותה שנת כספים, על פי ההכנסה שנקבעה בשומה; לצורך זה תחולק הכנסה שנקבעה בשומה בין הרבעונים, באופן שלכל רבעון ייוחס אותו חלק מההכנסה השנתית, השווה לחלק שהמקדמה בעד אותו רבעון מהווה מהסכום הכולל של כל המקדמות הרבעוניות של שנת הכספים האמורה.
(ב) ההפרש שבין דמי הביטוח שחושבו כאמור בתקנת משנה (א), בעד כל אחד מהחודשים שבכל אחד מהרבעונים לבין המקדמה שהמבוטח חויב בתשלומה בעד כל אחד מהחודשים שברבעונים האמורים, יוגדל בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נערך חישוב ההפרש, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שנקבע לתשלום אותה מקדמה בתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד-1954, לענין זה, "הפרש" - בין אם הוא לחובת המבוטח ובין אם הוא לזכותו.
2ב. הפרשי דמי ביטוח למי שמנהל פנקסי חשבונות במטבע חוץ (תיקון: תשמ"ז)
מבוטח שהורשה לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (להלן - הפקודה) ושנערכה לו שומה, תחושב ההכנסה השנתית המתקבלת בשומה כערכה המותאם בשקלים חדשים לשער הדולר היציג הממוצע המשוקלל של אותה שנת מס שאליה מתייחסת השומה;
לענין תקנה זו, "שער הדולר היציג הממוצע המשוקלל" - ממוצע שער יציג של דולר ארצות הברית הנקבע בידי בנק ישראל, בהתחשב במועדי תשלום המקדמות ושיעורו במהלך שנת מס פלונית.
3. חישוב הפרש גימלה (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ו)2
(א) שולמה למבוטח גימלה, שבחישובה הובאה בחשבון הכנסתו בשנה פלונית, שלפיה הוא חוייב במקדמות על חשבון דמי הביטוח, ונערך לו חישוב של הפרשי דמי ביטוח לאותה שנה כאמור בתקנות אלה, יחשב המוסד את ההפרש שבין הגימלה המגיעה למבוטח לפי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב הפרשי דמי הביטוח, לבין הגימלה ששולמה לו. חישוב הגימלה המגיעה למבוטח לפי ההכנסה שנקבעה בשומה כאמור בתקנה 2א ייעשה בהתחשב בחלוקת ההכנסה השנתית בין הרבעונים כאמור בתקנה 2א(א).
(ב) הפרש גימלה, בין אם הוא לזכות ובין אם הוא לחובה, יוגדל בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נערך חישוב ההפרש - התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: